קצת על ההיסטוריה על מערב אפריקה:
המחול המערב אפריקאי מגיע מהמדינות הנקראות כיום: גינאה קונקרי, בורקינה פאסו, מאלי, חוף השנהב, סנגל ועוד. בעבר מדינות אלו אוכלסו על-ידי שבטים שונים כגון: באגה, סוסו, לנדומה, מלינקה (מנדינקה-מנדנג/ה), וולף ועוד. בעבר לכל שבט היה אזור גיאוגרפי משלו, אך בעקבות כיבושי האימפריות השונים שאחד מהם היה השליט Mansa Mussa בשנת 1280 לספירה והקולוניזציה (שהחלה במאה ה-15) באזור זה באפריקה ובהמשך החלוקה למדינות, נוצר מצב שבמדינה אחת אוכלוסיות משבטים שונים. לכל שבט הייתה מסורת, שפה, מנהגים וכך גם מקצבים וריקודים שעברו כ"תורה שבעל פה" וסימלו את חיי השבט במעברי החיים.
המחול האפריקאי שנמצא במערב (המדינות המפותחות) כיום, התפתח לבמה בשנות ה-50 המאוחרות, בעקבות יציאה של אמנים אפריקאיים לאירופה, לארה"ב ובעקבות הקולוניזאציה ש"הסתיימה". כאשר מדברים על מחול (מערב) אפריקאי כיום, לא ניתן להתעלם מההיסטוריה של אזור גיאוגרפי זה. האזור היה תחת כיבושים שונים בתקופת האימפריות ( לפנה"ס ולספירה) ובתקופה המאוחרת יותר היה תחת קולוניות פורטוגזית וצרפתית שגרמו להרס רב של תרבות ושבטים גם-כן. הקולוניות ראו לנגד עיניהן רק את ההון שאפריקה מחזיקה כגון: שנהב, זהב, תבלינים וכדומה. וכמו שראו חזקה על הקרקע ראו גם חזקה על האנשים ואת זכותם לסחור באנשי היבשת השחורה. העבדות האפריקאית שהתקיימה בין השנים 1448-1880, העבירה אוכלוסיות שלמות למערב וגרמה לשינויים דמוגרפיים מרחיקי לכת ועוול גדול לקהילה ששורותיי כרגע מצומצמות מלתאר. כל תהליך "ההגירה" הכפוי הזה, נוסף על הכיבוש ביד רמה של הקולוניות בידי פקידים וכוחות צבאיים, גרם לתרבות השבטית האפריקאית להשתנות ואף בחלקה להעלם. התרבות האפריקאית הייתה מסורת כ"תורה שבעל-פה". בשנת 1893 האזור היה תחת קולוניה צרפתית שרדפה את מבנה הסמכות המסורתי. מבחינה תרבותית הם הטביעו מדיניות של שפה, מוזיקה וחינוך צרפתי שהשפיע יותר על הערים מאשר על האזורים הכפריים. רק לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות החוף המערבי קיבלו את עצמאותן כדוגמת מדינת חוף השנהב בשנת 1957. מנהיגה של המפלגה הדמוקרטית בגינאה קונקרי Se’kou Toure הכריז בשנת 1958, ללא שום תיאום עם צרפת בעת ביקורו של דה-גול: "We prefer poverty in freedom to wealth in slavery".
בעקבות זאת צרפת עזבה תוך הריסה של כל תשתיות המנהלה, החינוך ובתי החולים.
עצמאותה של המדינה הביאה תקופה של פריחה תרבותית מחודשת; המוזיקה והאמנות היו חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה להצמיח חברה מהפכנית וגאה, לאחר שנים של כיבוש ודיכוי.
פסטיבלי מחול ומוזיקה נערכו כמידי שנתיים, ברמה המחוזית וברמה הארצית.
המוזיקאים והרקדנים הטובים ביותר הובאו לבירה קונקרי לקראת הפסטיבל, וההרכבים המחוזיים צורפו ללהקה ייצוגית אחת – הבלט האפריקאי הראשון, Nation Ballet.
ביבליוגרפיה
Les ballet Africa.נדלה בתאריך ה16.6.2014 http://lesballetsafricains.net/about/aboutlba/
ויקיפדיה, ערך גינאה. נדלה בתאריך ה16 ביוני 2014 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%94
Billeier, U.(2004). Mamady Keita: A life for the Djembe’- Traditional Rhythems of the Malinke’. Arun-verlag.
Dominique, D. (1962). Afican Dance. Artia Pragure, Czechoslovakia.